The World Within
היי ליטל, זה הסטוריבורד של כל הסרט, 75 שניות, לפי התסריט שלך, משפט אחרי משפט.
החלקים שכבר בניתי מוצגים בפריימים אמיתיים מהסרט. החלקים שעוד לא בניתי מוצגים כציור תכנון בעיפרון, כדי שתאשרי את הרעיון לפני שאני בונה אותם בתלת ממד, באותה רמה של 27 השניות שראית.
פריים אמיתי מהסרט כבר בנוי ציור תכנון ייבנה בתלת ממד אחרי האישור שלך המסך שלכם מתוך המערכת שלכם
מה שכתבת על הגרסה הקודמת, ומה השתנה
״לא הצלחתי להרגיש את הוואו״
יש רגע וואו אחד, שנבנה אליו: חושך ושקט כמעט מוחלט, נקודת אור אחת, ואז המצלמה מתרחקת אל הגלקסיה על המכה הכי חזקה במוזיקה.
ב27 השניות, משנייה 13 עד 18
״הוויס אובר נשמע חתוך, פחות זרימה״
הקריינות היא קריאה אחת רציפה, בלי חיתוכים בתוך משפט, והקול יושב ברור מעל המוזיקה.
ב27 השניות, כל המשפטים
״הסאונדטרק לא יושב לי טוב״
מוזיקה קולנועית אמיתית, שנערכת לפי הגלים שכתבת בתסריט: מסתורין, מתח, שקט, ירידה, גילוי, שחרור.
ב27 השניות, ובשורת הסאונד בכל חלק
״לא הצלחתי להתחבר ולהבין את המסר״
המסר נראה ולא נאמר: הגלקסיה שבפנים היא אותה גלקסיה מהפריים הראשון של הסרט, ונשארת על המסך מספיק זמן כדי לזהות אותה.
חלק 1 וחלק 4
״לא הרגשתי את העומקים, האיכות ותחושת העומק בכל פריים״
הכל בתלת ממד שאני בונה: המצלמה טסה בתוך החלל, דברים קרובים עוברים ליד העדשה, ואור וערפל מאחור.
ב27 השניות, הנוף שבפנים
״פריימים בלי חיבור וסיפור, אוסף של סצנות״
מצלמה אחת שלא נחתכת אף פעם. כל מעבר קורה כשעוברים דרך משהו: האישון, דופן התא, החושך.
כל הסרט
״האיכות מרגישה נמוכה, וזה מרגיש כמו סרטון AI״
אין בסרט אף תמונה של AI. עין אמיתית שצולמה ב4K, ועולם תלת ממדי שבנינו, ברזולוציה מלאה.
כל הסרט
״ברמה של ה references ששלחתי״
חזרתי ל Globosome ול IO פריים אחרי פריים, והשוויתי אליהם: האור מאחור, הערפל, השכבות, הצלילה פנימה בלי חיתוך.
כל הסרט
״הסרטון הקודם לא היה בכיוון בכלל. אל תשתמש בו״
שום דבר ממנו לא נמצא כאן. הכל נבנה מחדש.
כל הסרט
״תן לי סטורי בורד לפני, בוא לא נמהר״
זה הסטוריבורד. אני לא בונה את שאר החלקים לפני שאת מאשרת.
הדף הזה
היקום
0:00 עד 0:08
Look out into the universe. Infinite worlds.
And somewhere within it all... is you.
חושך מוחלט ונקודת אור אחת. אנחנו נעים אליה, אלפי כוכבים מופיעים ועוברים לידנו בעומק, והתנועה מאיצה לעבר גלקסיה רחוקה. זו אותה גלקסיה שנגלה בסוף, בתוך האדם.
סאונד: כמעט שקט. תדר עמוק ונמוך, ופעימה עדינה שמתחילה.
מהגלקסיה אל האדם
0:08 עד 0:17
This is the world we see. Our relationships. Our work. Our choices.
נפילה אחת בלי חיתוך: השמש, כדור הארץ בשעת דמדומים, דרך העננים אל עיר של עוד כמה שנים, אבן וזכוכית ואור חם בחלונות. המצלמה יורדת אל כיכר, ושם עומד אדם אחד בלי לזוז, ואנשים עוברים סביבו. קרוב לעדשה עצים זזים ברוח, עם הרשרוש שלהם, כמו בסרטוני ההשראה ששלחת. את הפנים שלו לא רואים אף פעם, כדי שכל צופה ירגיש שזה הוא.
סאונד: הפעימה ממשיכה, המוזיקה נכנסת ובונה תאוצה עם הנפילה.
העולם שבחוץ
0:17 עד 0:27
When something isn't working, we look outside ourselves. Other people. The outcome.
שברי חיים סביבו, בלי לספר סיפור: שתי דמויות שפונות זו לזו (חיבור), ההמון שמתהדק סביבו (לחץ), מגדל שנדלק קומה אחרי קומה (הצלחה), דמות אחת שמסתובבת ממנו (דחייה), מסכים שמתרבים בהשתקפויות (ציפיות), והאופק שנוטה קצת (חוסר ודאות). העולם מאיץ ונהיה עמוס, והוא נשאר דומם. ואז הכל קופא, והסאונד נעלם.
סאונד: המוזיקה בונה ומאיצה, צלילי העיר מתקרבים מכל כיוון, ואז שקט מוחלט ברגע שהכל קופא.
פנימה, והיקום שבפנים
0:27 עד 0:51
But what we see outside... is only the effect.
The causes are deeper. Our patterns. Our needs. Our boundaries. Our values.
There is an entire world within you.
And the world within... shapes the world you experience outside.
זה החלק שכבר ראית בתנועה. המצלמה מתקרבת לעין עד שעוברים דרך האישון. בפנים נוף לא מוכר של עצבים בערפל, אותות אור זהובים זורמים, ותא נדלק על כל מילה. בוחרים תא אחד ונכנסים: מולקולות, אטומים, קטן יותר וחשוך יותר, עד חושך ושקט כמעט מוחלט. ואז נקודת אור אחת, כמו בפריים הראשון של הסרט, ועוד אחת, ואלפים, והמצלמה מתרחקת: זו הגלקסיה.
סאונד: דופק לב, תדרים נמוכים וניצוצות חשמליים על כל מילה. המתח עולה לתוך התא, ואז כמעט כלום. בגלקסיה: השחרור הגדול, הרגע הכי חזק במוזיקה.
מבפנים החוצה
0:51 עד 1:01
It shapes how you choose. How you connect. And ultimately... how you live.
פולס של אור זהוב, כמו אור הלב של התאום הדיגיטלי שלכם, נדלק עמוק בפנים, ואנחנו רוכבים עליו החוצה מהר: הגלקסיה, התא, הנוף, החוצה מהעין, בחזרה לכיכר. אותו מקום ואותם אנשים, אבל עכשיו האור מתפשט ממנו החוצה, והאנשים מאטים ומפנים לו מקום.
סאונד: הפולס יוצא עם צליל עולה ומהיר, והמוזיקה נפתחת וחמה.
השאלה
1:01 עד 1:10
So if you could look deeply enough within yourself...
What would you discover is really shaping your life?
הכל נעלם. חלל חשוך ועצום, מינימלי ונצחי, ודלת פשוטה עם קו דק של אור חם בשוליים. הוא הולך אליה, ואנחנו רואים אותו מאחור. על המסך, באותיות דקות: WHAT IS REALLY SHAPING YOUR LIFE?
סאונד: המוזיקה נעשית אינטימית, כמעט צליל אחד, ושקט שנותן לשאלה לשבת.
הדלת, אל העולם שלכם
1:10 עד 1:15
There's only one way to find out.
יד אמיתית, שצולמה ב4K, מהססת רגע ואז נוגעת בקו האור. הדלת נפתחת והאור מציף את המסך, והאור הלבן מתיישב לתוך מסך האונבורדינג הסגול שלכם. כך הצופה ממש עובר את הסף אל המערכת. על המסך: READY TO GO WITHIN? ואחריו BEGIN YOUR JOURNEY, ובסוף DPNR עם הטבעת הדקה.
סאונד: בנייה אחרונה. מגע, הדלת נפתחת, אור, DPNR.
הקול
כתבת שאולי עדיף שראד יקליט. אני בעד, הקול שלו עמוק ואמריקאי וזה מתאים לסרט. אם תחליטו שכן, אשלח לו דף קצר: איך להקליט בבית, והקצב והטון לכל משפט, ואכניס את הקול שלו באותו תזמון. עד אז אישה A היא הבסיס.
מה תקבלי
קודם הגרסה הראשית: באנגלית, קריינות וטקסט באנגלית, למסך רחב. אחרי שהיא מאושרת: הגרסה עם כתוביות בעברית, והגרסאות לשאר המסכים, אנכי למובייל ועוד. בכל פריים נשאר פס נקי מתחת לתמונה, כך שהכתוביות לא מכסות שום דבר חשוב.
מה אני צריך ממך
תעברי על שבעת החלקים, ואם משהו לא מרגיש לך נכון, תכתבי בתיבה שמתחת לחלק. בסוף לחצי על הכפתור, הוא אוסף את כל ההערות להודעה אחת שאפשר להדביק לי בצ'אט.
אחרי האישור שלך אני בונה את כל השאר באותה איכות.